פסק-דין בתיק ת"א 9263-07

1.         עניינה של התביעה דנן בפיצויים עקב נזקי גוף שנגרמו לתובע 1 (להלן: התובע( באירוע שלטענתו הינו "תאונת דרכים" כהגדרתו על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים" או "החוק").

כאמור בסעיפים 1-4 לכתב התביעה, " ביום 18/6/04 נהג התובע 1 ברכבו הפרטי מ.ר. 36-605-86 לכוון עפולה, התובע אינו זוכר את אשר ארע, אך כפי הנראה חש ברע והצליח לעצור בצד הדרך ואז איבד הכרתו. בדיעבד נמצא הרכב בצד הדרך ללא סימני חבלה חיצוניים. לרוע המזל נלכד התובע בתוך הרכב, כשהינו מחוסר הכרה וחלונות הרכב סגורים. המדובר ביום בחודש יוני ובמקום חם והתובע שהה ברכב במצב זה כ-3-4 שעות. בתאונה [צ"ל התובע - ח'ב'] נמצא לבסוף וחולץ כשהינו סובל ממכת חום קשה ביותר (חום 42) והתייבשות מלאה וחוסר הכרה עמוק, וכן חבלה בשיניו".

2.         על יסוד הסכמת הצדדים פוצל הדיון בתביעה, באופן שתחילה תוכרע השאלה האם האירוע נשוא התביעה עונה לגדר תאונת דרכים. במסגרת כך הוגשו תצהירים ונשמעו העדים הבאים מטעם התובעים: האב; ד"ר פבל דיאצנקו, רופא שהיה באמבולנס שהגיע לאירוע על מנת לטפל בתובע ופרופ' אביר ארבל, שהגיש חוות דעת מומחה לעניין התחממות מכוניות חונות הנחשפות לקרני השמש. כן הוגשו מטעמם דו"ח שנערך על ידי אנשי ניידת הטיפול הנמרץ שהגיעו למקום האירוע; חוות דעתו של פרופ' ארבל; תעודת עובד ציבור מטעם השירות המטאורולוגי בבית דגן, לגבי טמפרטורה, לחות יחסית ועומס חום במקום האירוע ובמועדו (בשעות 12:00-17:00); סיכום המחלה מטעם בית החולים בו אושפז התובע ותעודת הביטוח של הרכב ורישיונו.

מטעם הנתבעת הוגשו המסמכים הבאים: סקר שנערך לגבי טמפרטורה בתוך רכבים; תעודת עובד ציבור מטעם השירות המטאורולוגי, שעניינה בטמפרטורה, הלחות היחסית ועומס החום במקום האירוע בשעות אחר הצהריים (משעה 16:50 ועד 18:00) ודו"ח הפעולה של השוטרים שקיבלו את הקריאה והגיעו למקום האירוע.

מרבית העובדות אינן שנויות במחלוקת בין הצדדים, כאשר סלע המחלוקת הוא בשאלה האם משנמצא על ידי כוחות ההצלה שהה התובע ברכב סגור או שמא הרכב היה פתוח וחלק מגופו של התובע היה מצוי מחוץ לרכב. עוד, כאמור, חלוקים הצדדים בשאלה האם האירוע מהווה "תאונת דרכים" כמובנה בחוק אם לאו.

3.         על פי דו"ח הפעולה (נ/3), מאת רס"ר אופיר רוזנבלום " היום בתאריך ובשעה הנ"ל [18.6.04, שעה 17:18 -ח'ב'] ביחד עם אורי בן חיים התקבל האירוע הנ"ל הגענו למקום חברנו לצוות מתנ"א [מתנדבים אזרחיים - ח'ב'] אשר מסרו לנו שהם ראו את הרכב הנ"ל עומד בצד הכביש על ציר 65 והדלת הקידמית של ליד הנהג פתוחה וכמו כן הבן אדם פירקס [כך במקור - ח'ב'] למקום הוזמן צוות מד"א להמשך טיפול. קיבלנו דיווח ממד"א שמצבו בינוני וכמו כן מונשם הרכב נינעל המפתחות הועבר למפונה [צ"ל למפנה -ח'ב']".

בדו"ח הנט"ן (ת/1), שנערך על ידי ד"ר דיאצנקו, נכתב כדלקמן:

"נמצא ברכב פרטי מחוסר הכרה ונשימה מחרחרת.

בבדיקה: מחוסר הכרה. מזיע. חם מאוד. רירית ועור אדומים. קצף מהפה. אישונים מורחבים. אין קישיון עורף.

ריאות - כניסת אויר שווה.

לב - קולות סדירים, מהירים.

בטן - רכה.

שוק ימין - ארוזיות נרחבות וקילוף עור.

מוניטור - סינוס 180, סדיר. לחץ דם 60, SAT - 82%".

תחת הכותרת "אבחנות" צוינו מכת חום ונזק מוחי.

כפי שהוברר מחקירתו של דר' דיאצנקו, הוא אינו זוכר מאום מהאירוע (עמ' 1 לפר' הדיון מיום 10.6.09).

בדו"ח נוסף, שנכתב על ידי וויסאם זועבי, הפאראמדיק (ת/2) צוין גם כי " הנ"ל נמצא בתוך רכב (נכה) שוכב במושב הקדמי חום גבוה לפחות שעה חשד לספטיקשוק, היה הפרשות דמיות [?] נשיכה בלשון אישונים מורחבים קצת. בוצע אינטובציה + נוזלים ופונה במצב קשה למיון". אף כי זועבי לא העיד, בהסכמת הנתבעת, הוגש המסמך, תוך שנקבע כי לעניין קבילותו ומשקלו תהיה התייחסות בפסק הדין.

התובע פונה כאמור לבית החולים "העמק". בבדיקתו בחדר המיון היה התובע מחוסר הכרה, עם אישונים מורחבים וללא תגובה לכאב. בין יתר הממצאים נמצאה כוויה על השוק הימנית שלו. לאחר בדיקות וטיפול שניתן בעקבות חשד למכת חום (Heat Stroke) התייצב מצבו ההמודינמי והנשימתי של התובע, הוא תקשר עם סביבתו בעזרת תנועות הראש והעיניים וביום 24.6.04 הוא הועבר לבית החולים תל-השומר להמשך טיפול (ת/10). בסיכום המחלה מבית החולים תל השומר צוין כי ברקע הרפואי של התובע מחלת טרשת נפוצה המצריכה טיפול חודשי, אף כי התובע עצמאי בתפקודו ומתהלך בעזרת הליכון.